זקן תירס- Zea mays -maize

רקע:
התירס הינו ירק חד שנתי הגדל בכמויות אדירות בתבל והוא במקום השלישי בעולם אחרי החיטה והאורז.
מקום מוצאו של התירס באמריקה הדרומית ובמקסיקו שם משמש התירס לייצור קמח ממנו מייצרים טורטיות.
קמח התירס מורכב בעיקר מעמילן רך וניתן לאכול אותו כשלם מבושל במים או קלוי.
מרגע איסופו של התירס מתחיל תהליך פנימי בגרעינים ההופך את הסוכר לעמילן ומאבד את טעמו המיוחד וכך הופך התירס לקמחי וקשה. לפיכך יש לאוכלו זמן קצר ככל האפשר לאחר האיסוף.
שערות התירס הן התפרחת הנקבית של התירס לפני הבשלתו שלה תכונות מרפא מיוחדות גם לשערות הפנימיות בתוך פלח התירס וגם לעלה העוטף של התירס תכונות דומות.

חומרים פעילים בזקן התירס

ספונינים
אלקלואידים
טנינים- חומרים מכווצים
שמנים- עשיר בחומצה אילואית, לינולאית, פלמיטים ועוד.
חומרים נוספים- ויטמינים C, K, שרפים, פיטוסטרלים, גליקוזידים מרירים, סיליקון, ויטמינים נוספים כמו B, מינרלים ועוד.

חליטת שיערות התירס משמשת ל:

טיפול בבצקות
הרטבת לילה- לחיזוק שלפוחית השתן
טיפול כללי בבעיות כליה ושתן
טיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת
טיפול בדלקות בשלפוחית השתן אקוטית או כרונית בכך שהצמח מגן בפני חומציות ומחטא מגביר פעילות הכליה להפרשת שתן.
לכל המצבים הדלקתיים בדרכי השתן- ציסטיטיס, אורטיריטיס (דלקת השופכן)
הורדת לחץ דם
המרצה מתונה ושיכוך כאבים קל

משתמשים בשערות היבשות או הטריות 3 כוסות חליטה ביום בכמות של 4 גרם שערות יבשות או 8 גרם שערות טריות לכוס מים רותחים.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות